16th Feb 2025
יוני היה ילד שכמעט תמיד היה לבד. "למה אף אחד לא רוצה לשחק איתי?" הוא שאל בעצב. יום אחד, כשהוא טיול בפארק, הוא ראה ילדים משחקים בכדור. "אולי אני יכול לשאול אותם?" חשב לעצמו. "אבל מה אם הם לא יירצו?" הוא התבייש מאוד. יוני הבין שהוא לא יכול לפחד יותר, ולכן הוא ניגש אליהם.
"היי! אפשר לשחק איתכם?" הוא שאל בעדינות, והילדים הסתכלו עליו. "בטח!" ענה ילד עם כובע קסם, "אני רואה שאתה מוכשר, בוא תנסה!" ובאותו רגע, יוני הרגיש שהוא סוף סוף שייך. כל הכוונות והפחדים שלו נעלמו כשאתר את החברים החדשים שלו.
בזמן המשחק, יוני צחק ושמח כמו שמעולם לא הרגיש לפני כן. הוא הבין שלפעמים כל מה שדרוש זה קצת אומץ לפנות לאחרים ולהציע חברות. החברים החדשים התפעלו ממנו, במיוחד כאשר הציל את הכדור מכניסה לשער יריב חשוב, ובכך זכה בתשואותיהם ובחיבוק חם מכל הצוות.
בסיום המשחק, הילדים הזמינו את יוני להצטרף אליהם לפיקניק קטן ליד העץ הגדול בפארק. בזמן שהם אכלו ושתו, סיפר יוני על התחביבים שלו והם הקשיבו לו בריכוז ובעניין. בפעם הראשונה, הוא הרגיש שהדברים שהוא אומר חשובים, ושהוא באמת חלק מחבורה שאכפת לה ממנו.
כשחזר הביתה באותו ערב, יוני חייך לעצמו במראה. 'היום הזה היה מדהים!' הוא לחש, והרגיש את הלב שלו מתמלא פנינים קטנות של ידידות ואהבה. הוא החליט שלעולם לא יפחד שוב לפנות לאחרים, כי הבין שהרווח הוא הרבה יותר גדול מהסיכון.
