8th Jan 2025
היה ילד קטן בשם יוסי. הוא ראה את אחותו הגדולה הולכת לבית הספר לבדה. "אני רוצה להיות גדול כמו אחותי!" הוא אמר. "אבל אני לא רוצה ללכת עם אמא שלי יותר!" יוסי החליט לנסות ללכת לבית הספר לבד באמצע הלילה כדי להתאמן. הוא לא סיפר לאמא ולאבא כי ידע שהם לא יאפשרו לו. בלילה אחד, הוא קם מהמיטה שלו והתחיל לצעוד החוצה.
יוסי היה בחשיכה, ולא היה לו ממש ברור לאן ללכת. אך לפתע, ראה את כלבו, ריקי, רץ מאחוריו. "ריקי!" צחק יוסי, ושמח לראות את חברו. הם התחילו ללכת יחד בדרך, ובכך חש שהוא לא לבד. "בוא נלך לפארק!" הציע, אבל אז הוא נזכר - "לא, זה לא הדרך לבית הספר!" אתגר חדש לפניהם!
בדרכם, יוסי וריקי פגשו חתול שחור קטן. החתול עמד באמצע הדרך והביט בהם בעיניים גדולות. 'היי, חתולון קטן,' אמר יוסי בחיוך. 'אנחנו בדרך לבית הספר, אתה בא איתנו?' החתול רק פיהק והמשיך בדרכו חזרה, ויוסי הביט בו בחיוך.
יוסי המשיך ללכת עם ריקי, והתחיל לשיר שיר קטן שהוא המציא על איך הוא הולך לבית הספר עם כלבו. השיר הצחיק את ריקי, שהתחיל לנבוח בשמחה. "אני בטוח שנהיה בבית הספר לפני שהשמש תזרח!" יוסי אמר בטוח בעצמו, אבל אז הבחין שהם בעצם ליד המכולת של השכונה. הוא הבין שאולי הם קצת הלכו לאיבוד.
אבל בדיוק אז, התעוררה לה השמש וזרחה בשמיים. יוסי ראה את הרחוב המוכר המוביל לבית הספר. 'ריקי, הצלחנו!' הוא קרא בשמחה. כשהגיעו לבית הספר, יוסי היה גאה בעצמו. 'אני אמנם לא עשיתי את זה לבד, אבל זה היה כיף עם ריקי!'
